צמחים רב־שנתיים לחורף: איך יוצרים גינה יפה גם בעונה הקרה

כשחושבים על גינה פורחת בחורף, קל לדמיין ערוגה מלאה באמנון ותמר, לוע הארי או פרחי עונה צבעוניים. אבל גינה חורפית מעניינת יכולה להציע הרבה יותר מפריחה עונתית. יש צמחים שחוגגים דווקא כשהטמפרטורות יורדות, אחרים מציגים עלווה בגוונים מיוחדים, ויש עצים שהיופי שלהם מתגלה דווקא לאחר שהעלים נושרים.

שילוב נכון של עצים, שיחים, מטפסים וצמחים רב־שנתיים מאפשר ליצור גינה עם נוכחות גם בחודשים הקרים, בלי להתחיל את כל התכנון מחדש בכל עונה.

הסוד אינו לבחור רק צמחים שפורחים בחורף, אלא להבין מה כל צמח מוסיף לגינה בעונה הזאת: צבע, ריח, עלווה, מבנה או פריחה שמבשרת את בוא האביב.

גינה מעניינת בחורף — יותר מפריחה

פרחי עונה הם דרך נהדרת להוסיף צבע מהיר לגינה, לעציצים ולאדניות. אבל הם אינם חייבים להיות המרכיב היחיד של המראה החורפי.

צמחים רב־שנתיים הם צמחים שממשיכים לחיות מעבר לעונת גידול אחת. חלקם ירוקי־עד ושומרים על נוכחות לאורך השנה, אחרים משירים את עליהם, ויש כאלה שנעלמים מעל פני הקרקע בתקופת התרדמה ומתחדשים בעונה המתאימה.

לכל אחת מהקבוצות יש תפקיד אחר בגינה.

שיח ירוק־עד יכול להעניק רקע קבוע לערוגה. מטפס פורח עשוי להפוך גדר פשוטה למוקד צבע. עץ נשיר יוצר בחורף מראה פתוח, שבו מבנה הגזע והענפים בולט יותר, ואילו גיאופיטים יכולים להוסיף כתמי פריחה באזורים שנראים כמעט ריקים במשך חלק מהשנה.

ההבדל חשוב גם בתכנון לטווח ארוך. כאשר בוחרים צמח רב־שנתי, צריך לחשוב לא רק על האופן שבו הוא נראה ביום הקנייה, אלא גם על גודלו העתידי, על המקום שיתפוס ועל המראה שלו לאורך עונות השנה.

מי שמחפש בעיקר צבע מיידי בערוגה ימצא רעיונות נוספים במדריך צמחים לחורף ולסתיו — איזה פרחים עונתיים כדאי לשתול?. כאן נתמקד דווקא בצמחים שיכולים להיות חלק מהמבנה הקבוע של הגינה.

צמחים שממלאים את החורף בפריחה ובריח

יש צמחים שהחורף הוא אחת התקופות היפות ביותר שלהם. דווקא כשמרבית הגינה מאטה את קצב הצימוח, הם מפתיעים בפריחה, בניחוח או בשילוב מרשים של עלים ופרחים.

מורן החורש (Viburnum tinus) — פריחה עדינה על רקע ירוק

מורן החורש הוא שיח ירוק־עד, שעלוותו צפופה וירוקה כהה. הניצנים, שלעיתים נושאים גוון ורדרד, נפתחים לאשכולות של פרחים קטנים בגוון לבן־קרמי בסוף החורף ובמהלך האביב.

היתרון שלו בגינה אינו מסתכם בפרחים. גם כשהפריחה מסתיימת, השיח ממשיך להעניק נפח ומראה ירוק. אפשר לשלב אותו ברקע ערוגות, בקבוצות שיחים או כחלק מגדר חיה, וכך ליצור בסיס קבוע שסביבו מופיעים צבעי העונה.

אורנית לוהבת (Pyrostegia venusta) — כתום שקשה להתעלם ממנו

מעטים המטפסים שמספקים מופע חורפי בולט כמו האורנית הלוהבת. אשכולות הפרחים הצינוריים שלה, בגוונים כתומים עזים, יכולים לכסות חלקים גדולים מהצמח ולהפוך גדר או פרגולה למוקד משיכה בגינה.

לצד היופי חשוב להכיר גם את עוצמת הצימוח שלה. זהו מטפס נמרץ הזקוק למרחב, לתמיכה מתאימה ולתחזוקה לאורך השנים. הוא יכול להיות בחירה נהדרת למיקום גדול ושמשי, אך פחות מתאים כאשר רוצים לשמור על צמח קטן ומרוסן.

הרדנברגיה (Hardenbergia comptoniana) — אשכולות סגולים בעונה הקרה

הרדנברגיה מציעה מראה שונה לחלוטין. במקום פרחים כתומים וצינוריים, היא מפתחת אשכולות של פרחים קטנים בגוני סגול וכחול־סגלגל, הבולטים על רקע העלווה הירוקה.

זהו מטפס נכרך שאפשר להוביל על גבי גדר, סבכה או תמיכה מתאימה. הפריחה החורפית והאביבית מעניקה לו ערך מיוחד במקומות שבהם רוצים להוסיף צבע בלי לוותר על נוכחות ירוקה.

הבחירה בין אורנית לוהבת להרדנברגיה אינה רק עניין של צבע. חשוב לבחון גם את עוצמת הצימוח, את גודל השטח ואת האפשרות לתחזק את המטפס בעתיד. הרחבה על השיקולים האלה נמצאת במדריך בחירה נכונה של צמח מטפס.

שסק (Eriobotrya japonica) — הריח שמתגלה בין העלים

לא כל פריחה חורפית צריכה להיות ראוותנית. השסק מוכר לרבים בזכות פירותיו, אבל יש לו גם פריחה בהירה וריחנית שמופיעה בדרך כלל בסתיו ובחורף.

הפרחים הקטנים אינם בולטים למרחוק כמו פרחי מטפסים צבעוניים, אך בקרבת העץ אפשר ליהנות מהריח שלהם. יחד עם העלים הגדולים והירוקים, הם הופכים את השסק לעץ שמוסיף עניין גם לפני עונת הפרי.

בגינה ביתית כדאי לחשוב על מיקומו ביחס לאזורי הישיבה והמעבר, בלי לשכוח שמדובר בעץ הזקוק למרחב בהתאם לגודלו העתידי.

אלוי עצי (Aloe arborescens) — מבנה פיסולי ופריחה מרשימה

אלוי עצי הוא שיח סוקולנטי גדול, עם גבעולים מסתעפים ושושנות של עלים בשרניים. בעונה הקרה הוא עשוי לפתח עמודי פריחה בגוני אדום וכתום, הנישאים מעל העלווה.

המראה המיוחד שלו מתאים לגינות שבהן רוצים ליצור מוקד בעל אופי פיסולי, גם כשהצמח אינו פורח. הוא מתאים במיוחד למיקומים שטופי שמש ומנוקזים היטב, אך באזורים החשופים לקרה משמעותית יש לבדוק את התאמתו ולבחור מקום מוגן.

עלווה שגונבת את ההצגה

פרחים מושכים את העין מיד, אבל בגינה שמתוכננת לטווח ארוך כדאי לתת מקום גם לצמחים שהעלים שלהם הם מקור היופי המרכזי.

בחורף, כשהצמיחה של חלק מהצמחים מאטה, ההבדלים בין גווני הירוק, האדום והארגמן בולטים במיוחד.

ננדינה תרבותית (Nandina domestica) — צבע שמשתנה עם העונות

הננדינה היא שיח ירוק־עד, שעליו מורכבים ועדינים למראה. בחלק מהזנים והטיפוסים העלים מקבלים גוונים אדמדמים, נחושתיים או ארגמניים במהלך הסתיו והחורף.

הצבע תלוי בזן, בתנאי האור ובמזג האוויר. לכן לא כל ננדינה תציג בחורף את אותו גוון אדום עמוק שנראה לעיתים בתצלומים.

אפשר לשלב ננדינה בקבוצות שיחים, לצד צמחים שעלוותם ירוקה כהה או במכלים מתאימים. היתרון שלה הוא ביכולת ליצור הבדלים עדינים בצבע ובמרקם, גם בלי להסתמך על פריחה.

ברגניה שמידט (Bergenia × schmidtii) — עלים גדולים ופריחה ורודה

לברגניה שמידט עלים גדולים, רחבים ומבריקים. בחורף עשויה העלווה לקבל גוונים אדמדמים, ובמהלך העונה הקרה ועד תחילת האביב מופיעים גבעולי פריחה הנושאים פרחים ורודים.

זהו צמח מעניין במיוחד משום שהוא מאפשר להוסיף נוכחות חורפית גם לחלקים מוצלים יחסית בגינה. הוא יכול להשתלב בחזית ערוגה, במסלעה מוצלת או במכל רחב.

עם זאת, חשוב להתייחס לניקוז, למידת ההצללה ולתנאי הקיץ. הצלחה ממושכת של הברגניה אינה מובטחת בכל אתר, ובעיקר לא במיקום חם ויבש ללא תנאי גידול מתאימים.

השילוב בין ננדינה לברגניה ממחיש עיקרון שימושי: לא חייבים להוסיף עוד ועוד צבעי פריחה. לפעמים ההבדל בין עלים עדינים לעלים רחבים, או בין ירוק כהה לאדמדם, מספיק כדי להפוך פינה שקטה למעניינת.

היופי שבשלכת

אחת הטעויות הנפוצות בתכנון גינה היא להתייחס לנשירת העלים כאל חיסרון בלבד. למעשה, לעץ נשיר יש מופע משתנה לאורך השנה, והחורף חושף לעיתים תכונות שכמעט אינן נראות בעונות אחרות.

לגרסטרמיה הודית (Lagerstroemia indica) — כשהקליפה והענפים מקבלים את הבמה

הלגרסטרמיה מוכרת בעיקר בזכות פריחתה בקיץ, אבל גם לחורף יש תפקיד במראה שלה.

לקראת נשירת העלים עשויה העלווה להציג גוני צהוב, כתום ואדום, בהתאם לזן ולתנאים. לאחר השלכת נחשפים מבנה הענפים והגזע, ובחלק מהזנים בולטת קליפה המתקלפת בגוונים שונים.

מי שבוחר לגרסטרמיה רק לפי תמונת הפריחה בקיץ מפספס חלק מהעניין. זהו עץ או שיח גדול שיכול להציג מראה שונה בכל עונה, כאשר בחורף דווקא מבנהו הוא שמושך את תשומת הלב.

שקד מצוי (Prunus amygdalus) — פריחה על ענפים חשופים

השקד הוא אחד הסמלים המוכרים של המעבר מהחורף לאביב. כאשר העץ עדיין ללא עלים, מופיעים פרחים עדינים בגוני לבן וורוד, ולעיתים נדמה שהענפים עצמם התמלאו בפרחים.

מועד הפריחה תלוי באזור, בטמפרטורות ובתנאי העונה, ולכן אין לצפות לאותו תזמון בכל גינה.

התכונה המעניינת כאן היא הניגוד: עץ שנראה שקט וחשוף במהלך החורף יכול להפוך בתוך זמן קצר למוקד פריחה מרשים, עוד לפני הלבלוב המלא.

כליל החורש (Cercis siliquastrum) — העץ שמבשר את האביב

גם כליל החורש הוא עץ נשיר בעל נוכחות מיוחדת בתקופת המעבר בין החורף לאביב. פרחיו הוורודים־סגלגלים מופיעים על ענפים מעוצים ולעיתים אף על הגזע עצמו, ויוצרים מופע שקשה לפספס.

עיקר הפריחה מתרחש לקראת האביב ובאביב, ובחלק מהמקומות היא יכולה להתחיל כבר בסוף החורף. לכן נכון לראות בו מבשר אביב ולא להבטיח מופע פריחה באמצע החורף.

שילוב של עצים נשירים לצד שיחים ירוקי־עד מאפשר ליצור בגינה איזון בין קביעות לשינוי. יש צמחים שמעניקים רקע ירוק, ואחרים מציגים את היופי דווקא כשהם חשופים.

הגינה שמתעוררת מהקרקע

יש קבוצת צמחים שהחורף מחזיר אותם לקדמת הבמה לאחר תקופה שבה כמעט לא ראינו אותם. חלקם מתחדשים מתוך איברי אגירה תת־קרקעיים, ואחרים שומרים על עלווה ומפתיעים בפריחה דווקא בעונה הקרה.

אירוס אלג’יראי (Iris unguicularis) — פרחים סגולים מתוך העלווה

אירוס אלג’יראי הוא צמח רב־שנתי המתפתח מקנה שורש ומצמיח עלים צרים וארוכים. מתוך גוש העלווה מופיעים בעונה הקרה פרחים בגוני סגול, לעיתים עם סימונים בהירים וצהובים.

זהו צמח מעניין לשילוב בשולי ערוגות, ליד קיר שטוף שמש או באזורים מנוקזים שבהם רוצים פריחה חורפית נמוכה יחסית. בניגוד לגיאופיטים שעלוותם נעלמת לחלוטין לתקופת תרדמה, האירוס יכול להמשיך להעניק גם נוכחות ירוקה.

רקפת מצויה (Cyclamen persicum) — יופי של עלים ופרחים

הרקפת היא מהצמחים המזוהים ביותר עם החורף הישראלי. העלים דמויי הלב, המעוטרים בדגמים בהירים, יפים בפני עצמם, ומעליהם מתרוממים הפרחים האופייניים בגוני ורוד ולבן.

רקפת מצויה היא צמח פקעת רב־שנתי, המותאם למחזור של צמיחה בעונה הגשומה ותרדמה בעונה היבשה. בגינה אפשר לבחון גידול של חומר מתורבת מתאים במקומות מוצלים יחסית ומנוקזים.

חשוב להבחין בינה לבין רקפות תרבותיות הנמכרות כעציצים פורחים. לא כל רקפת שנרכשה כעציץ חורפי תתמיד בגינה באותה מידה לאורך שנים.

כלנית מצויה (Anemone coronaria) — כתמי צבע בסוף החורף

הכלנית מתחדשת מתוך פקעת ומפתחת פרחים בולטים במגוון צבעים. בישראל פריחתה מזוהה במיוחד עם סוף החורף ותחילת האביב.

בגינה אפשר לשלב פקעות מתורבתות מתאימות בקבוצות שיוצרות כתמי צבע, תוך התאמת תנאי הגידול למחזור הצמיחה והתרדמה שלהן.

נרקיס מצוי (Narcissus tazetta) — פריחה וריח בעונה הגשומה

הנרקיס המצוי הוא גיאופיט המתפתח מבצל ומצמיח פרחים לבנים עם כתר צהוב וריח בולט. בישראל הוא פורח בדרך כלל במהלך החורף, ומוסיף לגינה לא רק צבע אלא גם חוויה ריחנית.

כמו בגיאופיטים אחרים, ההצלחה לאורך שנים תלויה בתנאי הגידול וביכולת של הצמח להשלים את מחזור החיים שלו גם לאחר הפריחה.

רוצים להעמיק בהבדלים בין בצלים, פקעות וקני שורש, ובאופן שבו מטפלים בצמחים האלה? תוכלו לקרוא במדריך פקעות חורף — המדריך המלא לשתילה וטיפול.

חשוב לזכור: רקפת מצויה, כלנית מצויה ונרקיס מצוי הם צמחי בר מוגנים בישראל. לגינה בוחרים חומר ריבוי מתורבת ממקור חוקי, ולא מוציאים פקעות או בצלים מהטבע.

איך משלבים את הצמחים בגינה אמיתית?

אחרי שמכירים את הצמחים, מגיעה השאלה החשובה: איך מחברים ביניהם כך שהגינה תהיה מעניינת בחורף, אבל גם תמשיך לתפקד ולהיראות טוב בשאר השנה?

התשובה מתחילה לא בצבע הפרח, אלא במבנה הגינה.

כדאי לחשוב על שלוש שכבות: צמחים גבוהים שמגדירים את החלל, שיחים ומטפסים שמעניקים רקע ונפח, וצמחים נמוכים שממלאים את החזית ואת המרווחים ביניהם. לאחר מכן בודקים מתי כל שכבה נמצאת בשיאה.

הנה כמה דוגמאות לתכנון.

גינה שמשית עם גדר — להשתמש במטפס כמוקד חורפי

נניח שיש בגינה גדר ארוכה ושמשית שנראית די שגרתית במשך החורף.

אפשר לבחור מטפס שפורח בחורף, כמו אורנית לוהבת, ולהפוך חלק מהגדר למוקד צבע כתום. כאשר מעדיפים פריחה סגולה או צימוח בעל אופי אחר, אפשר לבחון הרדנברגיה.

אין צורך לשתול את שני המטפסים יחד כדי להשיג את האפקט. לעיתים עדיף לבחור מטפס אחד שמתאים לגודל הגדר ולרמת התחזוקה הרצויה, ולתת לו את המרחב הדרוש.

בחזית הגדר, במקום שמשי עם ניקוז טוב, אפשר לשלב גושי אירוס אלג’יראי. כך הפריחה אינה מרוכזת רק בחלק הגבוה של הגינה, אלא מופיעה גם קרוב לקרקע.

בגינה גדולה יותר אפשר לשקול אלוי עצי כמוקד נוסף, אך יש להשאיר לו מקום בהתאם להתפתחותו העתידית ולא להעמיס אותו בתוך רצועה צרה.

העיקרון: לבחור מוקד חורפי אחד ברור, ולתמוך בו בצמחים נמוכים ובעלווה קבועה.

פינה מוצלת מתחת לעצים — ליצור עניין קרוב לקרקע

אזורים מוצלים נראים לעיתים שקטים במיוחד בחורף, אבל דווקא בהם אפשר לבנות קומפוזיציה מעניינת של עלווה ופריחה נמוכה.

במקום מתאים, ברגניה שמידט יכולה להעניק בסיס של עלים רחבים ומבריקים, לצד פריחה ורודה בעונה הקרה. במרווחים שבין קבוצות הברגניה אפשר לשקול רקפות ממקור מתורבת המתאימות לגידול רב־שנתי באותו מקום.

הניגוד בין העלים הגדולים של הברגניה לעלים המעוטרים והפרחים העדינים של הרקפת יכול ליצור מראה עשיר גם בלי הרבה צמחים.

אולם לא כל צל זהה. צל של עץ בוגר שמערכת השורשים שלו צפופה שונה מצל לצד קיר. גם מידת היובש בקיץ והניקוז משפיעים על הצלחת השילוב.

לכן כדאי לבדוק מה באמת קורה במקום במשך השנה, ולא להסתפק בהגדרה הכללית “פינה מוצלת”.

העיקרון: בפינות מוצלות, שילוב של מרקמי עלווה וצמחים שפריחתם נמוכה עשוי להיות יעיל יותר מניסיון לחפש פרחים גדולים וצבעוניים בכל מחיר.

גינה עם מקום לעצים — לשלב ירוק־עד ועצים נשירים

בגינה גדולה יותר אפשר לבנות את העניין החורפי סביב ניגוד בין צמחים ששומרים על עליהם לבין עצים שמשירים אותם.

שסק יכול לשמש מוקד ירוק־עד עם עלווה גדולה, ובתקופת הפריחה גם להוסיף ריח. מורן החורש יכול להשתלב כשיח ברקע או בצד הערוגה ולשמור על נוכחות ירוקה.

מולם אפשר לשלב, במיקום ובמרווחים מתאימים, עץ נשיר כמו לגרסטרמיה הודית, שקד מצוי או כליל החורש.

בחורף, כאשר העץ הנשיר עומד חשוף, העלווה הירוקה של השיחים מדגישה את מבנה הענפים שלו. לקראת האביב עשויה להצטרף הפריחה המוקדמת של השקד או כליל החורש, ובהמשך השנה משתנה שוב המראה.

כמובן, לא חייבים לשתול את כל העצים האלה באותה גינה. לעיתים עץ אחד נכון, לצד שכבת שיחים מתאימה, יוצר תוצאה מאוזנת יותר מכמה עצים שנשתלו בצפיפות.

העיקרון: לתכנן את הנוף גם לפי המרווחים שבין הצמחים ולפי המראה שלהם כשהם אינם פורחים.

מרפסת או גינה קטנה — לבחור מעט צמחים עם כמה תפקידים

כאשר המקום מוגבל, עדיף לבחור צמחים שמעניקים עניין לאורך חלקים שונים של השנה, ולא רק פריחה קצרה.

ננדינה תרבותית יכולה להוסיף עלווה במרקם ובצבע מיוחדים במכל מתאים, במיוחד כאשר בוחרים זן שגודלו תואם את המקום. באזור מוצל יחסית, ברגניה שמידט יכולה להוסיף עלים רחבים ופריחה עונתית.

אפשר להוסיף מכל נפרד עם גיאופיטים מתורבתים שפורחים בחורף, לאחר שבודקים את תנאי האור ואת מחזור הגידול המתאים להם.

במרפסת חשוב במיוחד לחשוב על כיוון החשיפה, נפח המכל, משקל הצמחים כשהם גדלים, ניקוז ונגישות לתחזוקה. מטפס נמרץ או עץ גדול אינם בהכרח פתרון נכון רק מפני שהתמונה שלהם יפה.

העיקרון: כשיש מעט מקום, לכל צמח כדאי להיות יותר מתפקיד אחד — עלווה מעניינת, מבנה יפה או תרומה עונתית ברורה.

איך מתכננים רצף עניין לאורך החורף?

דרך פשוטה לבדוק את התכנון היא לשאול שלוש שאלות:

1. מה ייראה טוב בתחילת החורף? עלווה של צמחים ירוקי־עד, שיחים שמוסיפים צבע ומבנה, ופריחות שמתחילות עם העונה הגשומה.
2. מה יהיה מוקד העניין באמצע החורף? מטפס פורח, נרקיסים, רקפות, פריחת שיחים או מופע עלווה מתאים.
3. מה יוביל את הגינה לקראת האביב? פריחת שקד וכליל החורש, כלניות, אירוס אלג’יראי וצמחים נוספים שפריחתם נמשכת או מתחילה בתקופת המעבר.

זמני המופע משתנים בין מישור החוף, אזורי ההר והעמקים, וגם בין שנה קרה לשנה חמה. לכן עדיף להתייחס לתכנון כאל רצף עונתי גמיש, ולא כאל לוח פריחה מדויק.

גינה מעניינת אינה חייבת להיות מלאה בפרחים בכל רגע. לפעמים די בכך שבכל תקופה יהיה בה משהו אחר שכדאי להתבונן בו.

מה חשוב לדעת לפני שקונים או שותלים?

לפני שבוחרים צמחים רב־שנתיים לחורף, כדאי להסתכל על הגינה כפי שהיא באמת — ולא רק כפי שהיינו רוצים לראות אותה.

• בדקו את תנאי האור. אזור שטוף שמש מתאים לצמחים אחרים מפינה שמקבלת מעט אור. כדאי לבדוק את החשיפה גם בקיץ, כאשר זווית השמש משתנה והחום משמעותי יותר.
• חשבו על הגודל העתידי. מטפס נמרץ, עץ שסק ושיח ננדינה אינם תופסים אותו מקום. בחרו את הצמח לפי הגודל שאליו הוא עשוי להגיע, ולא רק לפי העציץ שבו הוא נמכר.
• הכירו את מחזור החיים. צמח נשיר אינו בהכרח חולה כשהוא מאבד עלים, וגיאופיט שנכנס לתרדמה אינו בהכרח מת. הבנת המחזור הטבעי של הצמח מונעת אכזבות וגם פעולות טיפול מיותרות.
• אל תשכחו את הניקוז. בחורף גשום, שילוב של קרקע רוויה ומיכלים שאינם מנוקזים עלול לפגוע בצמחים. גם כאשר הצמח נהנה מהעונה הגשומה, אין משמעות הדבר שהוא מתאים לעמידה ממושכת במים.
• התייחסו לאקלים המקומי. צמח שנראה נפלא בגינה מוגנת במישור החוף לא בהכרח יצליח באותו אופן בגינה הררית החשופה לקרה, או במקום חם במיוחד בקיץ.
• ודאו שהצמח מתאים לשימוש. כאשר יש ילדים קטנים או חיות מחמד, חשוב לבדוק גם מידע בטיחותי על הצמחים שנבחרו, ולא רק את היופי ואת דרישות הגידול שלהם.
• ובעיקר, אל תבחרו את כל הצמחים לפי הפריחה באותו שבוע. שילוב של צמחי פריחה, עלווה, ריח ועצים שמבנם מעניין יאפשר לגינה להשתנות לאורך העונות בלי לאבד את האופי שלה.

להרחבה על תכנון גינה לאורך השנה, אפשר לקרוא גם את המדריך צמחים לגינה רב־שנתיים — לשמור על גינה מטופחת כל השנה.

גינה חורפית מוצלחת אינה נמדדת רק במספר הפרחים שיש בה, אלא בדרך שבה הצמחים משתלבים ומשלימים זה את זה. כשבוחרים נכון, גם החורף יכול להפוך לעונה עשירה, צבעונית ומעניינת.

במשתלת שלומית נשמח לעזור לכם לבחור צמחים רב־שנתיים המתאימים לתנאי הגינה או המרפסת שלכם, ולחשוב יחד על שילוב שיעניק עניין לא רק בחורף הקרוב, אלא גם בשנים הבאות.