סוגי קרקעות בישראל – איזה אדמה מתאימה לגינה
הקרקע היא הבסיס לכל גינה
כמה פעמים קרה שהשקינו, דישנו, אבל עדיין הצמחים נראים עייפים?
זה לא בהכרח קשור לכמות ההשקיה או לדשן – אלא לקרקע שלנו.
סוג הקרקע בגינה משפיע על הכול: על הניקוז, על קצב ההתייבשות, על כמה חמצן מקבלים השורשים
ועל כמה הדישון באמת נספג בצמח.
למה חשוב להכיר את סוג הקרקע
כשאנחנו יודעים מה סוג הקרקע אנחנו בעצם יודעים איך להתנהג איתה:
האם להשקות הרבה או מעט, באילו מצעי שתילה להשתמש, ואיזה דשן יתאים יותר.
למשל:
- בקרקע חולית המים בורחים מהר, ולכן הדשן צריך להיות בשחרור איטי.
- בקרקע חרסיתית המים נתקעים, ולכן עדיף דישון נוזלי עדין כדי לא להעמיס.
- באדמת חמרה כמעט כל הצמחים מרגישים בבית, רק חשוב לתחזק עם קומפוסט.
הכרת סוג הקרקע תחסוך תסכול, השקיה מיותרת והוצאות על צמחים שלא שורדים.
החדשות הטובות? אפשר לזהות את סוג הקרקע לבד, בלי מעבדה ובלי ציוד מיוחד.
איזה אדמה יש לי בגינה?
אפשר לגלות הרבה על האדמה גם בלי בדיקה במעבדה:
- בדיקת מגע: קח חופן אדמה לחה ביד ולחץ קלות.
- אם היא מתפוררת מהר – זו קרקע חולית.
- אם היא נדבקת ליד ונעשית דביקה – זו קרקע חרסיתית.
- אם היא רכה, חלקה ונשברת בקלות – כנראה חמרה או אדמה גננית טובה.
- בדיקת כוס מים: מלאו כוס באדמה מהגינה, הוסיפו מים, נערו ותנו למשקעים לשקוע.
אחרי כמה שעות ייווצרו שכבות:- שכבה תחתונה של חול גס.
- מעליה טין.
- ולמעלה חרסית דקה.
היחס ביניהן יגלה מה סוג הקרקע.
- צבע וניקוז:
- קרקע בהירה צהובה-חולית = מתייבשת מהר.
- קרקע חומה-כהה או אדומה = עשירה יותר בחומר אורגני.
- אם המים עומדים אחרי השקיה – הקרקע כבדה ודחוסה.
סוגי קרקעות בישראל – יתרונות וחסרונות
קרקע סלעית – טרה רוסה ורנדזינה
בגליל, בכרמל ובהרי יהודה הקרקע דקה ומלאת אבנים.
הסוגים הנפוצים:
-
טרה רוסה – אדמה אדומה שנוצרה מסלע גיר, עשירה בברזל אך רדודה.
-
רנדזינה – בהירה, גירנית ובסיסית.
יתרונות:
-
ניקוז מצוין.
-
עשירה במינרלים.
חסרונות:
-
רדודה מאוד – שורשים לא מעמיקים.
-
מתייבשת מהר בקיץ.
איך לשפר:
אם יש מעט אדמה אפשר לבנות ערוגות מוגבהות.
אפשר להוסיף אדמה גננית כמו תערובת שתילה דורון 3 וקומפוסט ולהימנע מדריכה על האזור.
צמחים מתאימים: לוונדר, רוזמרין, גרניום, זית, גפן.
קרקע חרסיתית – כבדה, פורייה ודורשת תשומת לב
נפוצה בעמקים ובאזורים בעלי סחף כמו עמק יזרעאל או אזור זבולון.
זוהי קרקע כהה, דביקה כשהרטובה ונוטה להיסדק כשהיא מתייבשת.
יש בה הרבה מינרלים אבל גם נטייה לעודף מים.
יתרונות:
-
שומרת מים ודשן לאורך זמן.
-
עשירה במינרלים ובחומרי הזנה.
-
תומכת בגידולים כבדים כמו ורדים או עגבניות.
חסרונות:
-
ניקוז איטי – סכנת ריקבון שורשים.
-
קשה לעיבוד.
-
נוטה להתכווץ ולהתקשות בקיץ.
איך לשפר:
לתחח את הקרקע ולהוסיף קומפוסט וחול גס או טוף כדי לאוורר.
יש להקפיד לא לעבוד באדמה כשהיא רטובה מאוד, זה דוחס אותה.
ערוגות מוגבהות וניקוז טוב יעשו פלאים.
קרקע חמרה – הקרקע הקלאסית של מישור החוף
חמרה היא סוג של קרקע אדמדמה שנוצרה משילוב של חול, טין וחרסית.
זו הקרקע האדומה שאנחנו מכירים מהשרון, גוש דן והשפלה.
יש לה ניקוז טוב ויכולת שימור לחות – שילוב כמעט מושלם.
יתרונות:
-
קלה לעיבוד, לא בוצית ולא יבשה מדי.
-
מתאימה לרוב הצמחים: שתילי ירקות, עצי פרי וצמחי נוי.
-
זמינה ונראית נהדר בגינה.
חסרונות:
-
דלה יחסית בחומר אורגני טבעי.
-
דורשת תוספת קבועה של קומפוסט לשמירה על פוריות.
איך לשפר:
פעם או פעמיים בשנה יש לערבב קומפוסט בקרקע או פזר שכבה עליונה.
אם מדובר בגינה חדשה עם חמרה שהובאה במשאית חשוב במיוחד “להחיות” אותה עם חומר אורגני ומיקוריזה ולבדוק את מקור האדמה – אם יש בה זרעים למשל, לא נרצה להכניס לגינה שלנו זרעים של צמחים ועשבים שוטים.
קרקע חולית – מאווררת, קלה ודלה במינרלים
נפוצה במישור החוף, באשדוד, בעתלית ובנהריה.
גרגריה גדולים והיא מתייבשת מהר מאוד.
יתרונות:
- מאווררת, שורשים נושמים היטב.
- נוחה לעיבוד ולשתילה.
- לא הופכת לבוץ.
חסרונות:
- מאבדת מים ודשן במהירות.
- ענייה בחומר אורגני ובמיקרואורגניזמים.
איך לשפר:
הוסיפו קומפוסט או הומוס תולעים – הם ישמרו מים ויוסיפו מזון לצמחים.
חיפוי הקרקע בעלי עץ, גזם או שבבי עץ מפחית אידוי ושומר על הלחות.
צמחים מתאימים: סוקולנטים, צמחי תבלין, בטטות, גזר וצמחי חוף חסכניים במים.
דשן מומלץ:
אוסמוקוט 6 חודשים או דשן אורגני גרגרי בשחרור איטי.
קרקע לס – אופיינית לנגב ולבקעות צחיחות
קרקע לס נוצרת משכבות של אבק דק שהרוח הביאה מהמדבר.
היא עמוקה, בהירה ויבשה בקיץ ויכולה להפוך לבוץ כשיש גשם.
היא לא דלה לחלוטין אבל חסרה חומר אורגני.
יתרונות:
-
קלה לעיבוד.
-
אוגרת מים בעומק, מתאימה לגידולי חורף כמו חיטה.
חסרונות:
-
נוטה להיסחף ברוח.
-
נוצרת בה שכבה קשה שמונעת חלחול מים.
איך לשפר:
להוסיף קומפוסט בכמות נדיבה ולחפות את הקרקע כדי למנוע סחיפה.
בהשקיה, העדיפו מנות קטנות ותכופות.
אם יש מדרון אפשר לשתול שיחים שיקבעו את הקרקע.
סוגי קרקעות לפי אזורים בארץ
| אזור | סוגי קרקע עיקריים | מאפיינים עיקריים |
|---|---|---|
| חיפה והקריות | רנדזינה וחרסית עמוקה | סלעית בהרים, כבדה בעמק זבולון |
| העמקים | חרסיתית כהה | אדמה עמוקה ופורייה, ניקוז איטי |
| כרמיאל והגליל | טרה רוסה ובזלתית | קרקע אדומה, עשירה אך רדודה |
| השרון והשפלה | חמרה | מאוזנת, קלה לעיבוד, מתאימה לרוב הצמחים |
| נהריה והגליל המערבי | חמרה וחולית | נוחה לגינון, דורשת דישון תקופתי |
| הנגב | לס | קלה לעיבוד, דלה, דורשת קומפוסט קבוע |
איך לשפר את הקרקע בגינה
- קרקע חולית: הוסיפו קומפוסט והומוס, חיפוי בשבבי עץ, והשקה לעיתים קרובות.
- קרקע חרסיתית: תיחוח וערבוב עם קומפוסט וטוף. יש להימנע מדריכה על אדמה רטובה.
- חמרה: הוסיפו קומפוסט פעמיים בשנה ודשן אורגני קל לשמירה על פוריות.
- לס: חיפוי קבוע, קומפוסט והשקיה עדינה למניעת קרום.
- סלעית: לבנות ערוגות מוגבהות ולהשתמש בתערובת שתילה איכותית.
מיקרואורגניזמים – החיים הסודיים של האדמה
בכל גינה חיה מיליארדי יצורים מיקרוסקופיים – חיידקים, פטריות, תולעים ואצות.
הם מפרקים חומר אורגני, הופכים קומפוסט למינרלים זמינים
ומאווררים את הקרקע מבפנים.
כשאנחנו מוסיפים קומפוסט או הומוס אנחנו בעצם “מאכילים” אותם
והם בתמורה מזינים את הקרקע והשורשים.
הקפידו לא להשתמש בעודף דשן כימי כדי לא לפגוע באיזון העדין שלהם.
בדיקת pH והחמצת קרקע – להבין את האיזון הנכון
ה-pH של הקרקע הוא מדד לרמת החומציות או הבסיסיות שלה, והוא משפיע ישירות על היכולת של הצמח לקלוט מינרלים ודשן.
הסולם נע בין 0 ל־14:
-
pH 7 – נייטרלי.
-
pH נמוך מ-7 – קרקע חומצית.
-
pH גבוה מ-7 – קרקע בסיסית (אלקלית).
רוב הצמחים נהנים מ-pH מאוזן בין 6.0 ל-7.0
אך ישנם מינים שאוהבים קרקע חומצית במיוחד, כמו:
-
לעומת זאת, צמחי מדבר, רוזמרין ולוונדר יעדיפו קרקע מעט בסיסית (7.0-7.5).
איך לבדוק pH לבד?
אפשר לרכוש ערכת בדיקה פשוטה בבית מרקחת – טפטוף מי אדמה לתוך מבחנה קטנה ישנה את הצבע בהתאם לערך החומציות.
לבדיקה מדויקת יותר, ניתן להביא דגימת אדמה למעבדת קרקע אזורית של משרד החקלאות.
איך לשנות את רמת ה-pH?
-
אם הקרקע בסיסית מדי – ניתן להוסיף גופרית להחמצת מצע.
-
אם הקרקע חומצית מדי – ערבוב קל של קומפוסט או סיד חקלאי יאזן את הרמה.
טיפ מהמשתלה:
שינויים בערך ה־pH קורים לאט, אל תמהרו “לתקן”.
בדקו שוב לאחר חודש – לפעמים מספיק לשלב חומר אורגני איכותי כמו הומוס תולעים כדי לאזן את הקרקע באופן טבעי.
מתי לטייב ולערבב קרקע
הזמן הטוב ביותר לטיוב קרקע הוא הסתיו והאביב –
כאשר הטמפרטורה מתונה והקרקע לחה אך לא בוצית.
בקיץ החום מאייד את הלחות מהר מדי ובחורף הגשם מונע עבודה יעילה.
בחורף ניתן להוסיף קומפוסט סביב עצים ושיחים כדי לשמור על חום הקרקע.
שאלות ותשובות בנושא סוגי קרקע בגינה
שאלה: מה ההבדל בין קרקע חולית לקרקע חרסיתית?
תשובה: קרקע חולית מתנקזת מהר, מתייבשת מהר ודלה במינרלים; קרקע חרסיתית שומרת מים אך נוטה לבוץ ולחוסר אוורור.
קרקע חולית דורשת השקיה ודישון תכופים וקרקע חרסיתית – אוורור ושיפור ניקוז.
שאלה: איפה יש אדמה חרסיתית בישראל?
תשובה: בעיקר בעמק יזרעאל, בעמק זבולון, בשפלה ובצפון הנגב. כל אזור שבו מים עומדים לאחר גשם.
שאלה: מה זה אדמת חמרה?
תשובה: אדמת חמרה לגינה היא קרקע חומה-אדמדמה מאוזנת מאוד, בין חולית לחרסיתית, עם ניקוז טוב ופוריות גבוהה. מצויה במישור החוף והשרון.
שאלה: איך לשפר קרקע “מתה”?
תשובה: הוסיפו קומפוסט או הומוס, ערבבו עם הקרקע, והקפידו להשקות נכון.
הקומפוסט מחזיר חיים לקרקע ומעודד פעילות מיקרואורגנית – הם “הלב” של הקרקע.
שאלה: כמה קומפוסט לשים בגינה?
תשובה: בערך 10 ליטר קומפוסט למ"ר בקרקע קיימת, ובאדמה חדשה אפילו 15 ליטר.
לעצי פרי – כשני דליים סביב בסיס הגזע בכל חורף.
לסיכום – כל גינה מתחילה בקרקע טובה
הצמחים שלנו הם המראה של האדמה שלנו.
שאנחנו מבינים איזה אדמה יש לי בגינה אנחנו יודעים כמה להשקות, איך לדשן, ואיך לעזור לה להישאר חיה ונושמת.
בין אם זו קרקע חולית ליד החוף, חמרה במרכז או אדמה חרסיתית בעמק – כל קרקע יכולה להפוך לגן פורח עם קצת תשומת לב.
זכרו: קרקע טובה זה לא מה שיש – זה מה שאתה עושה ממנה.
קישורים להמשך קריאה
רוצים לקחת את הקרקע עוד צעד קדימה?
