למרות המצב אנחנו עובדים כרגיל - בין המרחב הירוק יש גם מרחב מוגן
אין מוצרים בסל הקניות.
ראשית, אנו ממליצים לקורא לקרוא קצת על העולם הקשוח של קקטוסים וסוקולנטים כי להבין איזה משפחות נפלאות ויפות יש לנו בטבע, אחרי שקראנו והחכמנו נתחיל בנקודות החשובות לגידול מוצלח:
אור – קקטוס או סוקולנט זקוקים לתאורה מספקת ולעולם לא יפרחו בצל מלא. חייבים לגדלם במקום שיש בו קרינת שמש ישירה לפחות במשך כמה שעות בכל יום.
צמחים צעירים זקוקים להצללה רבה יותר מצמחים בוגרים שכן קרינה חזקה וממושכת באזורים חמים תגרום להם נזק.
קקטוס גדול ובוגר החשוף לחום ושמש ישירה ללא השקיה עלול להצטמק ולהפסיק לצמוח, אך כאשר יקבל מים, גם לאחר תקופה ארוכה, יחזור לנפחו הקודם וישוב להתפתח.
מצע הגידול – תערובת מתאימה היא כל תערובת מאווררת ומנוקזת היטב עם אחיזת מים טובה. במשתלת שלומית משתמשים בתערובת שתילה שהותאמה במיוחד בשביל גידול סוקולנטים וקקטוסים.
השקיה – להשקיה נכונה של קקטוסים וסוקולנטים יש חשיבות רבה, במיוחד גידול סוקולנטים קקטוסים לבית. השקיה תכופה עלולה לגרום לעודפי מים ולריקבון המתחיל בשורשים.
כדי להמנע מרקבון של הצמח, יש להשקות אך ורק כאשר המצע יבש. שלא כמו רוב צמחי הבית אפשר ורצוי להמתין כמה ימים גם כשרואים שהאדמה לחה ולקראת יובש.
הרגילו קקטוסים או סוקולנטים לתקופת המנוחה שלהם (הם נכנסים לתרדמת בחורף), צמצמו בהדרגה את ההשקיות והפסיקו לדשן.
השקיה של סוקולנט ששתול בקרקע תהיה נמוכה מהשקיה של סוקולנט בעציץ ומותנית בטיב הקרקע ומזג האוויר.
הזנה – סוקולנטים וקקטוסים זקוקים למזון כמו צמחים אחרים, אך מתפתחים היטב גם ללא תוספת מיוחדת. תוספת קלה של דשן בחודשי הקיץ תועיל ותגביר את צמיחה.
העברה ממיכל למיכל – עציץ סוקולנט או קקטוס צעיר עדיף להעביר מידי שנה, בצמחים בוגרים, כאשר המיכל בהם צומחים מהווה גורם מגביל להמשך התפתחותם, וכאשר יש בעיות בשורשים, כמו ריקבון.
בכל מקרה יש להחליף את מצע הגידול במצע חדש ולסלק שורשים פגומים. קקטוסים או סוקולנטים פורחים או שמתחילים פריחה עדיף לחכות לסיום הפריחה ורק אז להעביר למיכל אחר.
רוב סוגי קקטוסים יכולים לגדול שנים באותו הכלי, ולרובם שורשים לא עמוקים. העברה מכלי לכלי תתבצע בעדינות מבלי לפגוע בגוש השורשים – הדבר קריטי ליציבות הקקטוס בזמן היקלטות השורשים בקרקע ולהמשך הצמיחה.
קקטוס בכלי גדול מידי יהיה צמא יותר ויציב פחות.
ייחור סוקולנטים – ובכלל צמחים בשרניים, עדיף להשריש באדמה ולא במים (זיגוקקטוס, סנסיווריה, קרסולה, אכיוורה, ניצנית, אפטניה, יהודי נודד ועוד).
על מנת להגיע להצלחה מקסימלית – קחו ייחורים מהסוקולנטים שלכם בחודשי עונות האביב או הקיץ.
טכנית, אפשר לעשות את זה בכל העונות, אבל ביצוע בעת העונה בהם הם נמצאים בשיא גדילתם הפעילה תסייע להבטיח שסוקולנט האם יתאושש מהגיזום ושלסוקולנט החדש יהיה את הכוח לשרוד בכוחות עצמו.
הניחו את הייחור במקום יבש ומאוורר למשך עד שנקודת החיתוך כבר לא רטובה. אפשר גם להמתין יום ואפילו יומיים.
אפשר להשריש בנעיצת הגבעול באדמה או בהנחה של עלה בודד על מצע שתילה – ייחור סוקולנט יכול להיווצר גם מעלה בודד!
לקריאה נוספת על ייחורים
קצב הצימוח משתנה בין סוגי סוקולנטים אז חשוב מאוד פשוט להיות סובלנים ולתת לטבע לעשות את שלו.
רוב הצמחים שאנו רוכשים מגיעים בצורה הקטנה שלהם, סוקולנטים (כמו עצים) מקבלים את צורתם הטבעית רק בבגרות, אז חשוב לדעת את צורת הגדילה, האם רכשת סוקולנטים נשפכים, כריתיים או זקופים?