דישון צמחים וטיוב קרקע

צמחים ללא דישון וטיוב קרקע גורלם לשרוד נמוך.

בחלוף הזמן הקרקע הופכת דלה במיקרואורגניזמים ובמינרלים שחיוניים להמשך התפתחותו התקינה של הצמח, לשם כך הצמח זקוק להזנה תמידית – שזה הדישון, והאדמה (או תערובת השתילה) זקוקה לטיוב – שזה בעצם קומפוסט (או הומוס).

אז לפני שנמשיך נבדיל בין השניים בשפה פשוטה:

• דישון – הולך לצמח באופן מיידי.
• טיוב – הולך לאדמה באופן הדרגתי ובסופו של דבר מגיע לצמח בעקיפין.
• דישון יכול להיות כימי או אורגני.
• טיוב בדרך כלל הוא אורגני ביישומו. המילה טיוב באה מן המושג ‘לטייב את הקרקע’ – לעשות אותה טובה לשימוש חוזר.

טיוב קרקע

קומפוסטֿ

חומר אורגני שהוא תוצר הפירוק של חומרים אורגניים מורכבים יותר.
להגדלת פוריות הקרקע ולשיפור המבנה שלה צריך להוסיף לה קומפוסט שסיים את כל תהליך הקומפוסטציה שלו. תהליך קומפוסטציה הוא תהליך טבעי שמתרחש בטבע, במהלכו חומר אורגני כמו חיות וצמחים מתים, צואת בע”ח, אפר ועוד, מפורקים ע”י פעילות אורגניזמים שונים כגון חיידקים, פטריות, תולעים וחרקים, ומוחזרים אל מעגל החיים (נקרא גם מעגל הפחמן).
בני האדם החליטו לחקות תהליך זה כדי להיפטר מפסולת אורגנית בצורה מרוכזת ומואצת (למשל בתוך קומפוסטר ביתי) ולהפוך אותה למשאב.
אז מה הוא אותו תוצר/אוצר?
קומפוסט הוא חומר אורגני טבעי שמתפרק לאט, מעשיר את הקרקע במינרלים חשובים, מחזיק מים טוב, מונע סחף קרקע, מעלה את אווריריות הקרקע, ומעלה את פוריותה על ידי עידוד פעולה של מיקרואורגניזמים המסייעים להתפתחות הצמחים.
קומפוסט מגביר את חסינות הצמח בפני מחלות ומקל עליו לקלוט חומרים מזינים מהקרקע.

יש לזכור! קומפוסט הוא תהליך טבעי שלוקח זמן, הוא אינו תחליף לדשן.

טיוב קרקע הוספת קומפוסט בגינת ירק ביתית

הומוס תולעים – המתנה של הטבע

בניגוד לקומפוסט שהוא תוצר הפירוק של ערב-רב של אורגניזמים, הומוס תולעים הוא תוצר פירוק חומר אורגני ע”י תולעי אדמה.
התולעים אוכלות חומר אורגני מפורק כמו זבל בע”ח, קליפות ירקות וחומר אורגני שכבר התחיל להתפרק.
החומר עובר בקיבתם, מתעכל ויוצא מהצד השני. אצל רובנו זה פשוט קקי, אבל תולעים לא עושות קקי – הן מייצרות הומוס.

הומוס אינו מכיל זרעים או עצמים גדולים כמו קומפוסט ואינו מכיל זרעים שיש חשש שינבטו.
הוא כן מכיל אנזימים וחיידקים שמועילים לצמחים והוא נקי מחיידקים מחוללי מחלות.
הומוס מרוכז יותר ועל כן נדרשת ממנו כמות מועטה מזו של הקומפוסט.

כיום אפשר למצוא הומוס תולעים שמגיע בצורת אבקה לפיזור כמו קומפוסט, או הומוס נוזלי שאפשר למהול במים ולתת לצמח עם ההשקיה.

דישון צמחים

דשנים היא קבוצה של מינרלים הנדרשים לצמח לשם גידולו. דישון צמחים ניתן בצורת נוזל, אבקה או גרגרים.
זהו תוצר תעשייתי שמיוצר ממחצבים שחוצבים ממעמקי האדמה או מייבוש אגמים כמו ים המלח.
מרכיביו ידועים וקבועים והם בד”כ אשלגן, חנקן וזרחן וידועים בראשי התיבות NPK.

• דשן בשחרור איטי הוא דשן פופולרי ובטוח לשימוש, מיושם בערבוב במצע, בבור השתילה או בגומה מתחת לטפטפת.
  אם קניתם במשתלה תערובת שתילה סביר להניח שהיא כבר מכילה דשן בשחרור איטי.
  יש להבדיל בין דשן בשחרור איטי שמתפרק עם הזמן (בדרך כלל זמן הפירוק הוא חצי שנה), לבין דשן בשחרור מבוקר שמתפרק לפי רמת הטמפרטורה לאורך השנה (בדרך כלל זמן הפירוק הוא כשנה).
• דשן מסיס (גרגרים או אבקה שמתמוססת במים, כמו דשן 20-20-20) מגביר צימוח ופריחה מיד עם יישומו לצמח ומספק לו את כל היסודות המזינים.
  בדרך כלל משתמשים בדשן מסיס להשלמה נקודתית של יסודות כמו ברזל, חנקן, אשלגן וכו’.
  תמיד פעלו לפי הוראות היצרן. שימוש עודף בדשן מסיס יכול לגרום נזק בלתי הפיך לצמח.

טיוב הקרקע ודישון סדיר זה המתכון להצלחה.

פעולת הטיוב מחזירה למעשה חומרים שאמורים להימצא באדמה באופן טבעי ונחוצים לצמחים כדי להתפתח ולפרוח.
האדמה לרגלינו חיה, היא בתנועה מתמדת ומכילה מיקרואורגניזמים. אותם יצורים מיקרוסקופיים שומרים על איזון החומרים באדמה ומעשירים אותה בחומרים חיוניים לצומח ולחי.
פעולת הדישון מסייעת להשלמת החוסרים להם זקוק הצמח מבחינה קיומית. כאשר הצמח שתול בקרקע דלה או במצע מנותק קרקע (עציצים), הדשן מהווה עבורו כמזון. הוא מסייע בחיזוק השלד של הצמח, מאיץ צמיחה, מעודד פריחה ומגדיל תנובה.

טיוב קרקע ודישון צמחים יעשו בעת תקופת הפריחה והצמיחה ולא כאשר הצמח שרוי בתרדמת. תזמנו את עבודה הטיוב בגינה לחודשי הסתיו והאביב.
כמות הדישון הנחוצה תלויה בסוג הדשן, בסוג הצמח ובעונת השנה.

גינת ירק ביתית עם דישון צמחים וטיוב קרקע

דשן כימי לעומת דשן אורגני

שימוש ממושך בדשן כימי, למרות פשטות היישום שלו, יכול לגרום להמלחה של הקרקע וזיהום מי התהום. בנוסף, טביעת הרגל האקולוגית של תהליך זה היא גבוהה.
“פינוק” הצמחים שלנו במינרלים זמינים מאוד, כאלו שיש בדשן, מפריע לתהליכים ביולוגים טבעיים ובסופו של דבר יוצר תלות של הצמח בדישון.
דוגמה לתהליך כזה הוא קיום סימביוזה בין שורש הצמח לפטרייה שנקראת מיקוריזה.
הפטרייה שתפקידה לעזור לצמח לספוח מינרלים כבר לא דרושה כשיש דשן בסביבה והסימביוזה לא מתפתחת בצורתה הטבעית, וכך גדל צמח “מפונק” שתלוי בדישון.
דשן אורגני המיוצר מפסולת אורגנית שעברה תהליך פירוק טבעי אינו משאיר חותמו על הקרקע ומי התהום, מתפרק באופן איטי, מגביר את פוריות הקרקע ועוזר לשמור על האיזון האקולוגי.
חסרונות של דשן אורגני טמונות באופן יישומו – העמסתו ופיזורו בשדה צורכים אנרגיה רבה ובדרך כלל גם היישום יהיה יותר פעמים.
מדשנים במחשבה תחילה
בחרו את החומרים המטייבים המתאימים לגינתכם התחשבו בנתוני הקרקע, התקציב והתפיסה (גינון אורגני, גינון קונבנציונאלי הנעזר בדשנים וחומרי הדברה כימיים או גינון “משולב”). טרם פעולת הטיוב וטרם השימוש בחומרי דישון צמחים בין אם כימי או אורגני יש לקרוא הוראות יצרן ולדבוק במינון המומלץ. שימוש לא זהיר בחומרים אלו עשוי לפגוע באדמה, במי התהום, בחי ובצומח.

שימרו על הסביבה! שינוי גדול מתחיל בקטן